חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

עמותת "הורות משותפת=טובת הילד" נ' משרד התחבורה/המשרד הראשי

: | גרסת הדפסה
עת"מ
בית המשפט המחוזי ירושלים
19745-09-13
29.11.2013
בפני :
משה סובל

- נגד -
:
עמותת "הורות משותפת=טובת הילד"
:
משרד התחבורה – רשות הרישוי
פסק-דין

פסק דין

1.בעתירה זו התבקש בית המשפט לצוות על המשיב למלא אחר הוראות סעיפים 2א ו-3 לחוק עדכון כתובת, תשס"ה-2005 (להלן – חוק עדכון כתובת), ובהתאם לכך לקבל ממרשם האוכלוסין במשרד הפנים אחת לחודש את הכתובות הנוספות למשלוח דואר לקטין כפי שדווחו למשרד הפנים; לדאוג למערכת מחשוב שתתמוך ברישום פרטי שני ההורים; לשלוח לשני ההורים את כל המידע הנוגע לקטין; ולפרסם חוזר מסודר בעניין זה.

2.בתגובתו המקדמית של המשיב הובהר כי רשות הרישוי "אינה שולחת דואר כלשהו להורה בעניין ילדו הקטין". כך, מאחר שבעלי הרישיונות (הן רישיונות נהיגה והן רישיונות רכב) מקבלים באופן ישיר בדואר מסמכים מרשות הרישוי, גם אם גילם נמוך מ-18 שנה. בה בעת, ביצוע פעולות משפטיות ברכב השייך לקטין נעשה באמצעות אחד ההורים, הנרשם ברישיון הרכב כאפוטרופוס ונדרש להתייצב באופן אישי במשרד הרישוי או במכון הרישוי לצורך ביצוע הפעולות המשפטיות האמורות. אותו הורה מקבל על אתר את המסמכים הקשורים לפעולה שביצע, ולא נשלחים אליו מרשות הרישוי מסמכים בדואר.

3.נוכח הבהרה זו אין מקום לסעד שעניינו חיוב המשיב לשלוח לשני ההורים את כל המידע הנוגע לקטין. רשות הרישוי מנויה בתוספת לחוק עדכון כתובת אך אינה מנויה בתוספת לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962 (להלן – חוק הכשרות המשפטית). ממילא החובה היחידה המוטלת עליה בהקשר הנדון היא זו האמורה בסעיף 2א(ג) לחוק עדכון כתובת: "נרשמה כתובת נוספת למשלוח דואר לקטין לפי סעיף זה, יהיה משלוח דואר על ידי רשות להורה בעניין ילדו הקטין למען הרשום של הקטין או לכתובתו למשלוח דואר הרשומה במרשם האוכלוסין וכן לכתובת הנוספת כאמור". הוראה זו אינה מטילה על הרשות חובת משלוח מידע בכתב להורה בעניין ילדו הקטין, שכן חובה זו מצויה בסעיף 18(ב)(1) לחוק הכשרות המשפטית (שאינו חל על רשות הרישוי) אך לא בחוק עדכון כתובת (החל על רשות הרישוי). החובה היחידה של הרשות הצומחת מסעיף 2א(ג) לחוק עדכון כתובת הנה במקום בו היא שולחת בפועל דואר לְהורה בעניין ילדו הקטין. במקרה כזה, עליה לשלוח את הדואר גם לכתובת הנוספת שנמסרה על ידי ההורה אשר מענו הרשום במרשם האוכלוסין אינו המען הרשום של הילד. מאחר שרשות הרישוי אינה שולחת דואר כלשהו להורה בעניין ילדו הקטין, ממילא אין עליה חובה לשלוח דואר כאמור לכתובת הנוספת.

4.מכאן לסעד שעניינו חובת רשות הרישוי לפי סעיף 3 לחוק עדכון כתובת לפנות למשרד הפנים "אחת לחודש, לקבלת רשימת עדכוני הכתובות מהחודש שקדם לפניה". רשות הרישוי אכן מקבלת ממשרד הפנים עדכוני כתובות, בתדירות העולה על התדירות החודשית המתחייבת בחוק. אלא שלעת הזאת אין לרשות הרישוי יכולת טכנית-מחשובית לקלוט את פרטי הכתובת הנוספת של הקטין ככל שזו רשומה במרשם האוכלוסין, וזאת מאחר שמערכות המידע של הרשות מכילות שדה אחד בלבד של כתובת עבור כל אדם. לדברי המשיב, הוספת שדה כתובת נוסף מחייבת שינוי משמעותי בתוכנת המחשוב שלו. העניין הועבר לטיפול אגף מערכות מידע במשרד התחבורה, המתעתד להשלים את הממשק עד אמצע שנת 2014.

5.הבהרות אלה של המשיב נמסרו בהדרגה ובשלבים. במכתבים שנשלחו לעותרת טרם הגשת העתירה ציין המשיב כי השינוי המחשובי "טרם בוצע" וכי "הדבר מסור לטיפול אגף מערכות מידע במשרדנו... פניותיך הועברו אליהם לטיפולם". בתגובה המקדמית לעתירה הוסיף המשיב כי אגף מערכות מידע מסר לרשות הרישוי "כי הוחל כבר בהליכים הנדרשים". בהחלטתי מיום 25.10.13 קבעתי כי נדרשת מהמשיב קונקרטיזציה נוספת באשר לתהליכי ההתקדמות והמועד הצפוי להשלמת יישום הרפורמה החקיקתית. בעקבות זאת מסר המשיב בתגובה מקדמית משלימה את הדברים הבאים: "בינתיים, פנתה רשות הרישוי אל הוועדה למסירת מידע ברשות האוכלוסין וההגירה וביום 28.10.2013 נתקבלה תשובתה החיובית להעברת המידע בין המשרדים. לעת הזו, על רשות הרישוי לבצע את הפעולות הטכניות הדרושות לשינוי התוכנה המחשובית, ולח"מ נמסר כי השלמת הממשק צפויה לאמצע שנת 2014".

6.בהינתן הבהרות אלו מצד המשיב, אין מקום למעורבות נוספת של בית המשפט בשלב הנוכחי, ויש למחוק את העתירה. החובה להתעדכן אחת לחודש אצל משרד הפנים בפרטי הכתובת הנוספת למשלוח דואר לקטין, הוטלה על רשות הרישוי בשנת 2012, במסגרת חוק כתובת נוספת למשלוח דואר לקטין (תיקוני חקיקה), תשע"ב-2012. החוק פורסם בחודש ינואר 2012 ונכנס לתוקף בחודש יוני 2012. בשים לב לכך שמדובר בהסדר חקיקתי מהעת האחרונה המחייב היערכות משמעותית בתחום המיחשוב, ובהתחשב גם בעובדה שרשות הרישוי בלאו הכי אינה שולחת דואר כלשהו להורה בעניין ילדו הקטין כך שהעיכוב בקבלת פרטי הכתובת הנוספת אינו מעכב בפועל משלוח דואר מרשות הרישוי להורה של הקטין, אין לומר כי קיימת כיום בידי העותרת עילה לכך שבית המשפט יורה למשיב להשלים את ההיערכות הנדרשת טרם המועד בו נקב (אמצע שנת 2014; ואכן העותרת הבהירה כי אינה דורשת את הקדמת המועד) או יורה למשיב לדווח לבית המשפט על התקדמות יישום התהליך תוך הצגת מסמכים המאשרים זאת, כפי שדורשת העותרת שייעשה. יפים לעניין זה דבריו של בית המשפט הגבוה לצדק עת דחה (ביום 18.6.13) עתירה שהגישה העותרת נגד המדינה ורשויות מינהליות שונות בקשר ליישום התיקון החקיקתי נשוא עתירתנו. וכך נאמר בפסק הדין (בג"ץ 1273/13 עמותת "הורות משותפת=טובת הילד" נ' ממשלת ישראל):

"ככל שהעתירה מכוונת כנגד אופן יישומן של הרפורמות החקיקתיות שכבר הושגו, מדובר בעתירה מוקדמת. המשיבים הצביעו על תהליכים המקדמים את יישום ההסדרים ונמצאים במהלכם. התיקונים האחרונים של החקיקה הם חדשים יחסית, ומטבע הדברים דורשים היערכות טכנית וארגונית... כמובן, בפני העותרים פתוחה הדרך להוסיף ולבחון את אופן יישומם של ההסדרים, ובמידת הצורך לפנות בעניין זה לרשויות או אף לבית המשפט, אם יהיה צורך בכך".

דברים אלה, העוסקים באותו הסדר חקיקתי הנדון עתה, יפים גם לענייננו.

7.לא מצאתי עילה לחייב את רשות הרישוי בפרסום נוהל בעניין נשוא העתירה. מאחר שבפועל רשות הרישוי אינה שולחת כיום דואר כלשהו להורה בעניין ילדו הקטין, לא יהיה בפרסום נוהל כאמור לקדם את זכויותיהם של הורים וילדים לשמירת והעמקת הקשר ביניהם. ממילא לא מתקיימת התכלית של פרסום הנחיות מינהליות, שהנה העמדת הציבור על זכויותיו אל מול הרשות המינהלית והגברת הפיקוח על פעולת הרשות (בג"ץ 1477/96 נמרודטקס בע"מ נ' משרד התעשייה והמסחר, פ"ד נג(5) 193, 199). יתר על כן, חוק עדכון כתובת אינו יוצר כל נקודת מגע בין ההורה לבין רשות הרישוי, שהרי ההודעה על הכתובת הנוספת נמסרת על ידי ההורה למשרד הפנים ולא לרשות הרישוי (סעיף 2א(א)-(ב) לחוק).

8.העתירה נמחקת אפוא, תוך שמירת זכותה של העותרת להוסיף ולעקוב אחרי אופן יישום החוק על ידי רשות הרישוי, ובמידת הצורך אף לשוב ולפנות לבית המשפט בעתירה מתאימה.

9.כפי שכבר צוין, הנתונים אשר בעטיים התייתרה העתירה לא נמסרו לעותרת על ידי המשיב טרם הגשת העתירה, חרף הפנייה המוקדמת של העותרת למשיב. גם לאחר הגשת העתירה נפרסה התמונה המלאה על ידי המשיב בשלבים, ולא לפני שנדרשה החלטה של בית המשפט בה נקבע כי האמור בתגובה המקורית אינו מספק. לפיכך, וחרף מחיקת העתירה, ישלם המשיב לעותרת הוצאות בסך 2,000 ₪.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ו כסלו תשע"ד, 29 נובמבר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:

לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>